תביעת ביטוח נגד מפקד טנק 

במהלך תרגיל צבאי באזור נבי סמואל, איבד אחד ממפקדי הטנקים, עומר ארליך, את הקשר עם הנהג.

בהעדר הכוונה, המשיך האחרון להסיע את הטנק קדימה. זה שעט ועלה על טרקטור זחלי שעמד בדרכו.

הסתבר כי הטרקטור שייך לחברת בראשי, אשר עסקה במקום בעבודות עפר במסגרת פרויקט מטעם משרד הביטחון.

הפרויקט עצמו נבנה על ידי חברת נדיר כקבלן ראשי על פי הסכם שבינה לבין משרד הביטחון. בראשי - בעלת הטרקטור כאמור - שימשה רק קבלן משנה מטעם חברת נדיר.

חברת בראשי הגישה תביעה לבית משפט השלום בירושלים נגד מפקד הטנק וכנגד משרד הביטחון.

במשפט הודה ארליך כי התרשל בתפקידו ושילם על כך במשפט צבאי: "האשמה היתה שלא אבטחתי את הפתיל של הקשר בטנק. אני הייתי מפקד הטנק. דבר זה גרם לכך שלא היה לי קשר עם הנהג. לא יכולתי להגיד לנהג לעצור את הטנק. הטנק עלה על הטרקטור".

משרד הביטחון הבין כי אחריותו למעשה הרשלנות של מפקד הטנק ברורה. לכן צירף להליכים את הקבלן הראשי של הפרויקט - חברת נדיר.

בהסכם העבודה עם נדיר, טען משרד הביטחון, נקבע מפורשות כי נדיר תהיה אחראית לכל נזק שייגרם לכלים מטעמה, גם אם הנזק נובע מרשלנות החיילים.

השופטת יהודית צור שבפניה נדון העניין אישרה כי אכן כך קובע החוזה שבין משרד הביטחון לנדיר.
"הכוונה הייתה להטיל אחריות מלאה על חברת נדיר, בגין כל נזק שיגרם לציוד שיופעל בשטח מטעמה או עבורה לצורך ביצוע העבודה".

כדי להבטיח את אפשרותה לעמוד בפני התחייבות רחבה זו היה על חברת נדיר לרכוש ביטוח כל הסיכונים.

אלא במקום לרכוש ביטוח מתאים שיכסה את חבותה הרחבה, קימצה חברת נדיר בפרמיות ביטוח ורכשה ביטוח זול יותר של אחריות כלפי צד שלישי.

אף על פי כן ביקשה חברת נדיר לגלגל את הנזק על כתפי חברת הבטוח המגן, אצלה רכשה את הבטוח לאחריות כלפי צד שלישי, וצירפה אותה להליכים.

השופטת צור דחתה ניסיון זה. הפוליסה שרכשה חברת נדיר בהמגן מכסה אך ורק פעילות של נדיר או מי שפועל מטעם נדיר כלפי צד שלישי. הפוליסה אינה מכסה נזקים שנגרמו על ידי הצד השלישי עצמו.

במקרה זה הצד השלישי הוא משרד הביטחון ופעילותו של זה האחרון אינה מכוסה בפוליסת הבטוח.

יתירה מזו, הפוליסה לבטוח אחריות כלפי צד שלישי מכסה אך ורק אחריות על פי דין. "במקרה שבפני אין ספק שמדובר באחריות מסוג מיוחד, אחריות הנובעת מכוח הסכם ספציפי ולא מכוח הדין. מדובר בחבות אבסולוטית שחברת נדיר קיבלה על עצמה לשאת בנזקים שיגרמו לציוד כתוצאה מפעולות רשלניות של משרד הביטחון או מי שפועל מטעמה".

אילו פעילותו של הטנק היתה במסגרת ביצוע עבודות הפרויקט, המצב היה שונה. אולם, קובעת השופטת, "במקרה זה הפעילות שגרמה נזק היתה פעילות של טנק צבאי במסגרת תרגיל צבאי כאשר הטנק לא היה קשור כלל להזמנת העבודה".

השופטת פטרה לפיכך את חברת הבטוח המגן מכל תשלום וחייבה את חברת נדיר במלוא תשלום הנזקים מכוח ההסכם הרחב שנחתם בינה לבין משרד הביטחון.

מסמך 120